מאמרים

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 החל על כל מי שנישא לאחר 1.1.1974, קובע את כללי המשטר הרכושי אשר יחול על זוגות בעת פקיעת נישואיהם עקב גירושין או מחמת מותו של אחד מבני הזוג.

כל עוד לא קבעו בני הזוג אחרת בהסכם ממון שנחתם ואושר כדין, ההסדר שיחול הוא הסדר "איזון משאבים" ולפיו בעת פקיעת הנישואים יתחלקו כל נכסי בני הזוג שנצברו בתקופת חייהם המשותפת, חצי חצי בין שניהם.

כאשר מדברים על "כל נכסי בני הזוג" הכוונה היא לנכסי מקרקעין, נכסים עסקיים לרבות מוניטין עסקי, מטלטלין ונכסים פיננסיים כגון זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות גמל וחסכונות. לשם השלמת התמונה יצוין כי ישנם מספר נכסים שהחוק הוציא מגדר ההסדר ובין השאר נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה במהלכם.

פירוק השיתוף על דרך איזון המשאבים חל כאמור על כל סוגי הנכסים המשותפים לבני הזוג אך לכל סוג נכסים מאפיינים משלו היוצרים מורכבות ייחודית ביישום החוק.

דירת המגורים
סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע באופן ברור ומוחלט כי כל שותף במקרקעין משותפים זכאי לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת. ואולם, בסעיף 40א(א) לחוק המקרקעין מסייג המחוקק את הכלל הגורף וקובע כי במידה והורה בימ"ש על פירוק שיתוף במקרקעין שהם דירת מגורים של בני זוג, בדרך של מכירה, אזי היא תעוכב עד למציאת הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם של ילדי בני הזוג הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם.

הוראה זו בחוק המקרקעין מכירה בדירת מגורים של בני זוג כמקרה מיוחד בו בין ה"שותפים למקרקעין" יש קשר משפחתי ייחודי של בן ובת זוג וילדיהם הקטינים (להבדיל משני אחים שיכולים להיות גם כן שותפים במקרקעין). במקרה זה, עשויה הזכות לדרוש פירוק שיתוף בכל עת לסגת מפני אינטרס המדור הבטוח לקטינים ולהורה המחזיק בהם, וממילא גם הזכות לאיזון משאבים מיידי.

זכויות פנסיוניות עתידיות
הזכויות הפנסיוניות העתידיות שצבר כל אחד משני בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, הם נכס משותף לכל דבר ועניין שאמור גם הוא בהתאם לכלל, להתחלק בין בני הזוג הנפרדים.

לאחרונה נכנס לתוקף חוק חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014, אשר ניסה לקבוע מנגנון חלוקה של כספי הפנסיה ה"משותפים" בדרך של יצירת חשבון חדש בקרן הפנסיה או בחברות הביטוח ע"ש בן/בת הזוג שלו מגיעים הכספים מכוח הגירושין בהתאם לאיזון המשאבים.

מטרת החוק הראויה היתה לנתק את התלות של בן הזוג שלו מגיעות מחצית מזכויות בן הזוג החוסך ע"י יצירת חשבון חדש ועצמאי לאותו בן זוג בקרן.

אך מדובר בחוק מורכב ולפחות נכון להיום, העושים במלאכה לרבות עורכי הדין, בתי המשפט והיועצים הפנסיוניים למיניהם, עדיין מתלבטים ביישומו. בנוסף לכך, לא ברור אם המוסדות הפיננסיים שמקבלים את ההוראה ואמורים לפעול לפיה, אכן ערוכים לכך מבחינת כוח אדם ומערכות המיחשוב שלהם, באופן שלא יגרמו נזקים ושכספי החוסכים ובני זוגם בנפרד, לא "ילכו לאיבוד בדרך".

הנכסים הפיננסיים
קרנות השתלמות, קופות גמל, חסכונות, חובות, עסקים – אשר נצברו ונוצרו במהלך שנות החיים המשותפות, אמורים להתחלק גם הם.

במקרים רבים מדובר בנכסים שאינם נזילים או שהפיכתם לנזילים על מנת לחלק את תמורתם, כרוכה בקנסות ובאובדן כסף וערך רב.

כאשר מדובר בעסק או בחברה, אף אם הוקם ע"י אחד מבני הזוג ורק הוא עבד בו והיה בעליו, הוא עדיין בבחינת נכס משותף, לגביו נשאלת השאלה כיצד הוא יחולק, ומה יהיה המחיר של כל דרך חלוקה.

אם כן, זוג המחליט להתגרש נדרש, מעבר לקשיים הרגשיים והפיזיים המלווים את תהליך הפרידה, לחלק את כל רכושו המשותף שנצבר במהלך שנות עבודה רבות ומאומצות.

חלוקת הרכוש ופירוק השיתוף בו כאשר תביעת הגירושין מתנהלת בבית המשפט, עלולים לגרום לנזקים גדולים הן המישור הכספי והן במישור המקצועי וככל שלבני הזוג נכסים רבים יותר, כך גדל גם פוטנציאל הנזק.

להתדיינות בבית המשפט ישנה אלטרנטיבה חסכונית, יעילה ומהירה – הליך גישור.

להליך הגישור יתרונות רבים על פני ניהול סכסוך גירושין בבית המשפט – במישור הרגשי, במישור העלות הכספית, בתחושת העוצמה שמעניקה לקיחת האחריות על קבלת ההחלטות ועוד ועוד.

אך בנוסף לכל הדברים החשובים הללו, ניתן בהליך גישור להגיע לפתרונות יצירתיים אשר יבטיחו יישום הוגן ואחראי של הסדר איזון המשאבים ללא פגיעה ואף תוך שמירת ערכם ואף השבחתם של נכסי בני הזוג המשותפים.

מגשר מיומן יצליח, בזכות מאפייניו הייחודיים של הליך הגישור, לפוגג חששות וחשדנות המלווים את תהליך הגירושין ואף מתעצמים בעת ניהול הסכסוך בבית המשפט, וע"י יצירת אווירה נכונה, מכילה ונינוחה בחדר הגישור, תתאפשר העלאת פתרונות שונים והגעה לפתרון האופטימלי לבני הזוג.