מאמרים

לאחר התלבטויות, מריבות, כעסים ומתחים נפלה ההחלטה הגורלית – שירה ואבישי, זוג נשוי עם שני ילדים, החליטו להיפרד ממש אחרי ראש השנה האחרון. הם חשים כי כל אחד מהם התפתח לכיוונים שונים והאהבה הרבה לילדים אינה מספיקה כדי להמשיך ולחיות ביחד בתא משפחתי אחד.

דבר אחד היה ברור לשניהם מההתחלה: הם לא הולכים לבזבז את מיטב כספם וחסכונותיהם על ניהול מערכה בבית משפט כשכל אחד מהם מצויד בעורך דין מטעמו.

הם החלו לשוחח ביניהם על חלוקת הרכוש, הסדרי הראייה של הילדים וסכום המזונות שאבישי ישלם לשירה בעבור הילדים וניסו להגיע לבד להסכמות. אך מהר מאוד הפך כל דיון לוויכוח קולני, שדה קרב של הטחות אשמה, הערות עוקצניות ומהלומות מילוליות שהותירו אותם מיואשים וכואבים.

הכל נראה אבוד, אפילו על נושא הבית לא הצליחו להסכים. "לא יעזור לך ! אני אשאר לגור בבית הזה עם הילדים !"   "הצחקת אותי ! על גופתי המתה את תמשיכי לגור בו."

שירה ואבישי הבינו שזה הולך להיות יותר קשה ממה שחשבו: משקעי העבר והחששות מהעתיד איימו להרוס כל שריד של נכונות ושל הבנה שעוד נשארו ביניהם.

כאשר שירה נפגשה עם חברתה הטובה שגית, היא הציעה לה לפנות לתהליך גישור. בתחילה לא הבינה שירה מה המשמעות: הרי הם כבר היו בטיפול זוגי וההחלטה להיפרד כבר גמלה בליבם, אז מה קשור גישור ?!

אך לאחר ששמעו וקראו קצת על התהליך, הבינו שזה יכול ממש להתאים להם ובכל מקרה, מה כבר יש להם להפסיד ?

אז מהו בעצם הליך גישור משפחתי ?
גישור הוא הליך אינטנסיבי ומהיר המתנהל באווירה נינוחה ומכובדת, המאפשרת לכל צד לקחת חלק פעיל, להביע את דעתו, רגשותיו ותחושותיו ולהיות בעצם האחראי לקבלת ההחלטות בסוגיות החשובות שעל הפרק.

לדוגמא, במקרה של שירה ואבישי סייעתי לאבישי באמצעות שיקוף ותיווך להבין מה עומד בעצם בבסיס התעקשותה של שירה להישאר לגור בבית: הבית מייצג את רצונה לשמור על היציבות בחיי הילדים ולא לגרום להם שינויים נוספים בחייהם – כמו מעבר בתי ספר, גנים וחברים חדשים. מעבר לשינוי הבלתי נמנע מעצם הפרידה, היא רוצה לשמור על יציבות רבה ככל האפשר.

את זה כבר היה לאבישי הרבה יותר קל להבין ולקבל, הרי גם הוא רצה את אותו הדבר עבור ילדיהם. מכאן הדרך היתה קצרה לפתרון סוגיית המגורים בבית.

כשהתהליך מצליח, הכל נראה אחרת לגמרי. הצדדים חווים תחושה של העצמה אישית, שליטה במצב וכן שיפור ביכולת וברמת התקשורת ביניהם, שכן הנישואים אמנם הסתיימו אבל הילדים הם משותפים לנצח. כל אלו בנוסף כמובן להסכם גירושין מפורט המקבל תוקף של פסק דין.

איך זה עובד ?
תהליך הגישור מתנהל במתכונת של פגישות שבועיות (רצוי מאוד על מנת לשמור על הדינמיקה והרצף) בנות שעה וחצי עד שעתיים בהן עולות כל הסוגיות הרלבנטיות (הסדרי ראייה, משמורת, מזונות, חלוקת הרכוש וכיו"ב), ומלובנות יחד בראי הצרכים והאינטרסים של כל צד ושל הילדים עד שמגיעים להסכמות לגביהן.

ההגעה להליך הגישור (בין אם נעשתה ביוזמת הצדדים עצמם ובין אם בהמלצת בית המשפט) כמו גם הבחירה להתמיד בו, הינם וולונטריים לחלוטין וכל צד רשאי להפסיקו בכל שלב.

זוגות רבים אשר משאביהם הכלכליים מוגבלים והם חוששים להיוותר חסרי כל אחרי תהליך הפרידה, פונים לגישור מהטעם הכלכלי. אולם, יתרונו הגדול של התהליך טמון דווקא בחלק הרגשי. זוגות אשר מתגרשים באמצעות תהליך של גישור יכולים להמשיך להיות הורים אשר מתקשרים ביניהם ונמצאים שם עבור ילדיהם, בעיקר בתהליך קשה כל כך. המשאבים הרגשיים שלהם אינם מופנים למלחמה ונקמה אלא להמשך החיים במצב החדש עבורם ועבור הילדים.

מה תפקידם של עורכי הדין, אם בכלל, בהליך הגישור המשפחתי ?
חשוב לציין כי הצדדים להליך לא חייבים להיות מיוצגים ע"י עו"ד בתהליך הגישור, שכן כל הרעיון של ההליך הוא שהצדדים יהיו במרכז, ידברו ויביעו את עצמם ולא עורכי הדין.

עם זאת, אין זה מתפקידו של המגשר ואף אסור לו לייעץ לצדדים, ובשל כך רצוי לקיים פגישת ייעוץ עם עו"ד המתמחה בתחום על מנת להבין את זכויותיכם וחובותיכם. פגישה זו לא חייבת להתקיים מייד בתחילת הליך הגישור וניתן לדחותה לשלב מתקדם יותר.

מן הראוי לציין כי כל המידע שעולה במהלך הליך הגישור בחדר הגישור אמור להישאר שם והוא לא יכול לשמש את מי מהצדדים במהלך התדיינות בביהמ"ש, במידה וההליך לא עלה יפה. כמו-כן, הצדדים לא יוכלו לזמן את המגשר לביהמ"ש כעד או לחייבו להציג מסמכים שהגיעו לידיו במהלך הליך הגישור.

אורכו ומשכו של הליך הגישור תלוי כמובן בהרבה פרמטרים כגון מורכבות הרכוש המשותף אותו יש לחלק, מוכנות הצדדים ונכונותם לנהל הליך הוגן ומהיר ועוד. באופן כללי ניתן לדבר על מספר חודשים בודדים.

כאשר התהליך מסתיים בהצלחה, הצדדים מגיעים להסכם גירושין המקובל על שניהם מתוך כבוד הדדי ותקשורת מיטיבה, ממנה הם ממשיכים להנות גם לאחר סיום התהליך.

* אין לראות בכתוב משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.